אהרון דבי - שרותי רכב בע"מ נ' גיל טייכמן - מערכות עיצוב תאורה בע"מ

פסק דין

1.התובעת הינה חברה העוסקת במכירה, בתיקון ובמתן שירותים נוספים לרכבים. הנתבעת הינה חברה שעיסוקה בתחום התאורה וההגברה.

2.ביום 5.11.07 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת לרכישת משאית מסוג DAF שנת ייצור 2001 שבבעלות התובעת, בתמורה לתשלום בסך של 86,000 ₪. בסעיף 2.1 להסכם נקבע כי כחלק מהתשלום תועבר לרשות התובעת משאית מסוג DAF והיתרה לתשלום תעמוד על 50,000 ₪. בסעיף 2.3 להסכם הוסיפו הצדדים וקבעו כי "כחלק נוסף בעסקה מוצעת משאית מסוג וולבו מס' 1654158 שנת יצור 1988 שנבדקה ע"י המוכר במחיר של 25,000 ₪". בסעיף 2.5 לעיסקה נכתב כי יתרת התמורה בסך 25,000 ש"ח תשולם בשני מועדים סך של 10,000 ₪ למחרת ההסכם, והיתרה בצירוף מע"מ במועד העברת הבעלות.

3.בכתב התביעה טוענת התובעת כי הנתבעת התחייבה לתקן את כל הליקויים שהתגלו בבדיקת המשאית ומפנה בעניין זה לנספח ו' לכתב התביעה "דוח ליקויים ממוסך דיזל חדרה" (ללא תאריך) תוך שהיא מציינת כי דו"ח זה "הוצג ע"י הנתבעת לתובע".

4.לטענת התובעת שבועיים לאחר חתימת ההסכם פנתה אליה הנתבעת והודיעה לה כי משאית ה - VOLVO מוכנה לנסיעה, והליקויים תוקנו. מנהל התובעת שלח עובד להביא את המשאית ממגרש המכוניות (שאינו בשליטת הנתבעת) אך ממגרש הרכב הודיעו לו שהדבר אינו אפשרי. לאחר מספר שבועות התקשר נציג הנתבעת והודיע בשנית כי המשאית מוכנה. עובד התובעת הגיע למגרש ונוכח כי המשאית אינה כשרה לנסיעה ונאלץ לגרור אותה למוסך התובעת בעלות של 1392 ₪ (סעיפים 7-10 לכתב התביעה).

5.לטענת התובעת, פרק הזמן שחלף ממועד חתימת ההסכם ועד למועד שבו הועברה משאית ה- VOLVO לחזקתה, נגרם בשל עיכובים שלא תלויים בתובעת, וממילא כאשר הועברה המשאית לרשותה התגלו בה ליקויים רבים שלא איפשרו את נסיעתה.

6.טענתה העיקרית של התובעת היא כי הנתבעת הציגה כלפיה מצג שווא לפיו משאית ה- VOLVO שהוצעה כחלק מתמורת ההסכם, הינה תקינה. בעוד שבבדיקת המשאית על ידי שמאי מטעמה בחודש אפריל 2008 נמצאו ליקויים רבים בעלות שהוערכה על ידו בסך של 34,077 ₪. עוד נטען כי היא "האמינה לנתבעת כי הדו"ח ההתחלתי שהובא לידיעתה לעניין הליקויים המצויים במשאית הוא נכון ומדויק, אך בדיעבד וכפי שהתברר על ידי השמאי מטעם התובעת, הדו"ח הנ"ל אינו משקף את המציאות כלל וכלל וישנם נזקים רבים ונוספים שלא דווחו והוסתרו במכוון" (סעיף 13 לכתב התביעה).

7.התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בתשלום מלוא עלות תיקון הליקויים כמפורט בדו"ח השמאי. בנוסף עותרת התובעת להשבת הכספים ששילמה עבור ביטוח משאית ה- VOLVO בסך של 4,745 ₪, לאחר שחברת הביטוח ביטלה את הפוליסה שנרכשה על ידה עבור המשאית אך לא השיבה לה את הכספים ששולמו בשל חוב של הנתבעת לחברת הביטוח אותו קיזזה חברת הביטוח מכספי התובעת.

8.השמאי מטעם התובעת לא התייצב לחקירה נגדית על חוות דעתו, וב"כ התובעת טען בסיכומים בעל פה כי לכל הפחות יש להשיב לתובעת את שווייה של משאית ה- VOLVO כפי שהוערכה בעת חתימת ההסכם בסך של 25,000 ₪.

9.הנתבעת מכחישה את טענות התובעת; לטענתה התובעת כשלה בהוכחת הקשר סיבתי בין הנזק הנטען לאחריות הנתבעת.

בהקשר זה מפרטת הנתבעת כי היא קיימה את חלקה על פי ההסכם והודיעה לתובעת באופן מסודר כי ניתן לאסוף את המשאית מהמגרש בו חנתה במועד חתימת ההסכם. התובעת השתהתה חודשים רבים, ובחרה מסיבותיה שלה שלא לאסוף את המשאית ולפיכך, הנזק הנטען נגרם כתוצאה ישירה מהתנהלות התובעת.

10.לטענת הנתבעת, הליקויים המפורטים בנספח ב' של הסכם המכר אינם מתייחסים למשאית ה- VOLVO. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא הצליחה להוכיח כי המסמך שהוכתר כ"נספח להסכם רכישת המשאית מסוג VOLVO", ושצורף על ידי התובעת להעתק ההסכם, הינו חלק מהסכם רכישת המשאית, ועל כן הוא אינו רלוונטי לתביעה דנן.

11.הנתבעת מוסיפה כי ככל שיש לתובעת טענות בנוגע לנזקים שנגרמו למשאית או לעיכוב המשאית במגרש הרכב, עליה להפנות טענות אלו לבעל המגרש.

12. הנתבעת מכחישה את הטענה כי המציגה מצג שווא באשר למשאית.

דיון

13.מעדותו של עד הנתבעת, מר צביקה כהן (להלן: מר כהן), שעבד אצל הנתבעת כמפתח מערכות, עולה כי משאית ה- VOLVO נרכשה לטובת הפרוייקט שפיתח עבור הנתבעת מחברה במושב פדיה. לדבריו, לאחר תקופה של שלושה שבועות התברר כי המשאית אינה מתאימה לצרכי הפרוייקט ולכן היא הוחזרה למגרש החברה במושב פדיה אולם החברה סירבה להשיב לנתבעת את כספה חזרה ותחת זאת הסכימה להשאיר את המשאית במגרש שברשותה עד למכירתה (עמ' 13 לפרוטוקול).

14.כפי שעולה מעדויות הצדדים, משאית זו הוצעה על ידי הנתבעת לתובעת כחלק תמורת הרכישה של משאית ה- DAF.

עיון בהסכם הרכישה של משאית ה- DAF, שנחתם ביום 5.11.07, מלמד על הסכמת הצדדים כי כחלק מתשלום התמורה תועבר לתובעת משאית ה- DAF של הנתבעת ולאחר קיזוז מחיר המשאית תיוותר לנתבעת יתרת תשלום בסך של 50,000 ₪. כחלק נוסף של העסקה הוצעה לתובעת משאית ה- VOLVO שנת ייצור 1988 "שנבדקה על ידי המוכר " במחיר של 25,000 ₪.

בהמשך מפרט ההסכם את המתווה לתשלום ובו הוסכם כי העסקה תכלול את משאית ה- VOLVO ויתרת התמורה שתיוותר לאחר קיזוז מחיר המשאית ששווייה כאמור 25,000 ₪, תשולם על ידי הנתבעת במזומן בשני תשלומים בסך 25,000 ₪ למחרת חתימת ההסכם ובסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ במועד העברת הבעלות.

בשולי הסכם הרכישה חתומים מנהל התובעת, מר אהרון דבי, ומנהל הנתבעת, מייק פינקלשטיין (נספח א' לכתב התביעה).